עואודה נ' לעבודות תשתית ופיתוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

1.לפני תובענה כספית בעילה נזיקית במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת בגין נזקיו אשר נגרמו לו בחודש 05/2011 או בסמוך לכך, עת ביצעה הנתבעת בחלקתו של התובע עבודות חפירה להנחת קו ביוב וניקוז.

2.התובע טוען כי הינו הבעלים הרשום של חלקה 68 גוש 17397, חלקה שהינה למעשה חלק מחלקה כוללת בשטח של 21,395 מ"ר הנמצאת בבעלותם הרשומה של 13 בעלים כמפורט בנסח רשם המקרקעין אשר העתקו צורף לכתב התביעה.

3.התובע טוען כי על אף העובדה שהרישום הפורמאלי הינו רישום במושעא, למעשה ובפועל החלקה מחולקת בהתאם להסכמות בין בעליה, כך שכל אחד מהבעלים הרשום מחזיק ומעבד שטח מוגדר וידוע, לגישתו, באופן זה ניתן לייחד את חלקתו אשר בשטחה אירע המחדל בגינו מוגשת תובענה זו.

4.אחיו של התובע מחזיקים במגרשים גובלים, לדברי התובע הוא זה אשר מעבד את שטחו, שטח בגודל של 1,375 מ"ר מזה 20 שנה.

5.ביום 26.10.2011 הוגש מטעם התובע כתב התביעה וביום 9.12.2012 הוגש מטעמו כתב תביעה מתוקן, במסגרתו ביקש להוסיף נתבע פורמאלי, חאפז אחמד עואודה, אחיו של התובע. בדיון אשר התקיים בפני ביום 5.2.2013 הסכים התובע להורות על מחיקת הנתבע הפורמאלי וזאת ללא צו להוצאות ובית המשפט נעתר לבקשתו.

6.במסגרת כתב התביעה המקורי הנתבעת אשר נגדה הוגש כתב התביעה הייתה תאגיד המים והביוב, כפרי גליל תחתון בע"מ, והיא זו אשר שלחה הודעת צד ג' אל הנתבעת הנוכחית. בדיון אשר התקיים בפני ביום 4.12.2012 ביקש התובע לתקן את כתב התביעה, כך שהנתבעת הנוכחית אשר כאמור לעיל צורפה כצד ג' לתביעה, תהא הנתבעת ואילו התביעה נגד הנתבעת המקורית תימחק ללא צו להוצאות. לאור הסכמת הצדדים כפי שהדבר מצא את ביטויו בפרוטוקול הדיון נעתרתי לבקשה.

7.ביום 5.2.2013 התקיימה בפני ישיבת ההוכחות, הצדדים זימנו את עדיהם לישיבה זו ובתום שמיעת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

8.בטרם נשמעו בפני הראיות ולאור העובדה שהתובע אינו הבעלים הרשום על שטח החלקה הנטען כחלקתו וזאת מפאת העובדה שהליך הרישום טרם הוסדר, הועלתה הטענה כי על התובע להוכיח את הנטען בכתב התביעה, בין היתר את בעלותו בחלקה הנטענת.

9.בתום שמיעת הראיות ולאחר שהתובע לא הצליח להציג אסמכתא ביחס לבעלותו בחלקה הנטענת או לכל הפחות הסכמה של יתר הבעלים לפיה, הוא מוסמך לתבוע את הנזקים גם בשמם, קבעתי כי עליו להגיש תצהירים של בעלי הקרקע הגובלת לחלקתו, שלושת אחיו, אשר מייפים את כוחו לתבוע בשמם ובעבורם את הנזקים אשר לכאורה נגרמו על ידי הנתבעת כעולה מכתב התביעה. כמו כן הוריתי כי באסמכתא אשר תוגש לבית המשפט יציין כל אחד מאחיו של התובע כי הוא מוותר על זכותו לתבוע בעתיד את הנתבעת בגין נזקים אלו.

10.ביום 18.2.2013 הגיש התובע באמצעות בא כוחו הודעה לבית המשפט ממנה עולה כי בעקבות סכסוך משפחתי בין האחים, סכסוך אשר נדון בימים אלו בבית המשפט לענייני משפחה, לא עלה באפשרותו להגיש תצהירים מטעמם וכל מה שעלה בידו הוא להגיש הינו כתב הרשאה החתום על ידי אח אחד בלבד.

11.התובע ניסה להכשיר את כשירותו וזכותו לתבוע את הנזקים הנטענים באמצעות הגשת תשריט חלוקה אשר לכאורה מסדיר את חלוקת השימוש בקרקע בין האחים, אך תשריט זה לא אושר על ידי גורם כלשהו.

12.משמעות הדבר, כי בהעדר אסמכתא הקובעת כי אכן התובע עותר לפיצוי בגין הנזק אשר לכאורה נגרם לשטח הנטען כשלו, אין מקום לאפשר לו להמשיך ולנהל את תביעתו בהעדר הוכחה לבעלותו בשטח כנטען בכתב התביעה. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה שבין האחים מתנהל סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה, אשר מקורו לא הוברר כך שלמעשה לא מן הנמנע שהצדדים אף חלוקים ביניהם ביחס לזכויות במקרקעין.

13.לא זו אף זאת, במהלך המשפט התברר כי אחד האחים אשר לא חתם על כתב ההרשאה אישר למעשה את ביצוע העבודות בשטח והוא זה אשר אפשר לנתבעת, לפעול לצורך שדרוג תשתית הניקוז והביוב.

14.התובע עצמו אישר בחקירתו בבית המשפט כי אחיו חאפז פעל בתיאום עם הנתבעת וזאת כפי שנרשם בפרוטוקול כדלהלן:

"ש. אתה יודע שחאפז אישר לנתבעת לשים את צינור הביוב?

ת. חאפז עבד לפי החוזים עם הקבלן כדי לזרז את העבודה ולא רק בחלקה שלי, אלא בכל השכונה ואני היחיד שפניתי לתאגיד המים והביוב עם מפקח בשם אחמד עואודה וביקשתי מהם שאנו שילמנו עבור ביוב ואנו רוצים ביוב וביקשנו שלא יעבדו בלי להביא תוכנית עבודה לחלקה שלנו.

ש. פנית אליהם בכתב?

ת. לא, בעל פה". (שורות 4-10 עמ' 6 לפרוטוקול).

בהמשך נשאל התובע מדוע לא מנע מהנתבעת את ביצוע העבודות והלה השיב כדלהלן: